החלטה בתיק ת"א 12007-04-12

לפני בקשה לדחיית התביעה על הסף מן הטעם שהיא מבטאת ניסיון "לפיצול סעד", שכן בד בבד עם תביעה זו מתבררת תביעה קודמת שהגישה המשיבה נגד המבקשת, באותן עילות ובעתירה לאותם סעדים.

לשיטת המשיבה, אף שהתביעות מתבססות על אותו חוזה, אותן הפרות נטענות ואותו סעד כספי, כיוון שלעת הגשת התביעה הראשונה לא היו בידיה הראיות המאפשרות ביסוס יתרת החוב המגיע לה, הרי שמדובר בעילות נפרדות ועומדת לה הזכות לתבוע אותן בתביעות נפרדות. כלומר, לשיטת המשיבה, כל תובע יוכל לתבוע בהליכים נפרדים את אותו הסעד, להעסיק את הנתבע בשתי תביעות נפרדות, להעסיק את מערכת בתי המשפט בשני תיקים נפרדים ואולי בבתי משפט נפרדים ובפני מותבים שונים, וזאת בתואנה לקושי ראייתי בגיבוש הסעד הנתבע במלואו בהליך אחד. והכל - רק משום זאת שהמשיבה מתעקשת שלא לפסוע בדרך המלך של הגשת בקשה לתיקון התביעה הראשונה.

הרקע לבקשה

1.                  במסגרת תיק זה מתבררת תביעה כספית אשר הגישה המשיבה לחיוב המבקשת בתשלום סך של 1,430,667 ש"ח. התביעה מתבססת על חוזה אשר נכרת בין הצדדים ביום 13.12.06 (להלן: "החוזה") להסדרת שיתוף הפעולה ביניהם בשיווק 121 מגרשים לבניית יחידות דיור בפרויקט הרחבה של קיבוץ מגל (להלן: "הפרויקט").

2.                  המבקשת (הנתבעת) הינה אגודה שיתופית אשר התקשרה בהסכם עם קיבוץ מגל לפיו, בין היתר, הופקדה על ניהול הפרויקט. המשיבה (התובעת) הינה חברה פרטית העוסקת במתן שירותי שיווק ומכירות לפרויקטים בנדל"ן.

3.                  בהתאם לחוזה, נטלה המשיבה על עצמה את שיווק הפרויקט וכנגד זאת התחייבה המבקשת לשלם את שכר טרחתה. שכר הטרחה, כפי שמפורט בחוזה, נבנה משני רכיבים נפרדים: הרכיב הראשון הינו עמלת בסיס (להלן: "עמלת הבסיס") בשיעור 1.5% מהמחיר שישלם כל רוכש של יחידת דיור בפרויקט; הרכיב השני הינו תוספת לעמלת הבסיס (להלן: "התוספת") בשיעור 20% מההפרש ("הדלתא") בין המחיר שישלם כל רוכש עבור יחידת הדיור שרכש לבין מחיר המחירון של אותה יחידה נרכשת ואשר צורף לחוזה.

בנוסף לשכר הטרחה האמור, נקבע בחוזה כי המשיבה תהא זכאית ל"בונוס", אשר תנאיו "יקבעו בין הצדדים" בהתאם לסיכומי העבר ביניהם (סע' 5 (ו) בחוזה; להלן: "הבונוס").

4.                  שיווק המגרשים בפרויקט, אשר בפועל החל עוד לפני חתימת החוזה, נמשך כשלוש וחצי שנים ובמהלכו נמכרו כל 121 יחידות הדיור. במהלך שיווק הפרויקט העבירה המשיבה למבקשת חשבונות לתשלום והמבקשת העבירה למשיבה תשלומים על בסיס חשבונות אלו.

5.                  שיתוף הפעולה בין הצדדים בשיווק הפרויקט על בסיס החוזה נמשך במשך כמה שנים, עד לסוף 2008 או בסמוך לכך, שאז נתגלעו בין הצדדים מחלוקות בדבר אופן חישוב אותו חלק בשכר טרחתה של המשיבה המתבסס על התוספת. על רקע מחלוקות אלו חדלה המבקשת מהעברת תשלומים למשיבה והמשיבה פנתה לערכאות.

6.                  ביום 8.9.09 הגישה המשיבה לבית משפט זה תביעה כספית לחיוב המבקשת בתשלום סך של 1,166,685 ש"ח (תיק מס' 7962-09-09; להלן: "התביעה הראשונה"). התביעה הראשונה הוגשה בסדר דין מקוצר, המבקשת הגישה בקשת רשות להתגונן ובהחלטה מיום 7.11.10 ניתנה למבקשת רשות להתגונן בכפוף להפקדת 250,000 ש"ח בקופת בית המשפט ואשר הופקדו ביום 14.11.10.

7.                  כאמור, המחלוקות נשוא התביעה הראשונה נסבות על חישוב אותו רכיב בשכר טרחתה של המשיבה המתבסס על התוספת. מחלוקת זו נחלקת לשניים.

ראשית, חלוקים הצדדים באשר למחירון שעל בסיסו מחושבת התוספת, דהיינו: המחירון אשר מהווה את בסיס חישוב הדלתא ביחס למחיר מכירת יחידת הדיור בפועל. לשיטת המשיבה, המחירון אשר צורף לחוזה הוא המחירון הקובע ואין בלתו. לשיטת המשיבה איפה, התוספת מתבססת על ההפרש בין מחיר יחידת הדיור ששילם הקונה בפועל לבין מחיר יחידת הדיון במחירון המצורף לחוזה. לשיטת המבקשת, בחלוף החדשים מאז חתימת החוזה השתנה המחירון מעת לעת ומחיר יחידות הדיור התעדכן, בהסכמה ובהתחשב גם בעליית עלויות ביצוע הפרויקט. לשיטת המבקשת איפה, התוספת מתבססת על ההפרש בין מחיר יחידת הדיור ששילם הקונה בפועל לבין מחיר יחידת הדיור במחירון המתעדכן מעת לעת.

שנית, חלוקים הצדדים באשר לשווי רכיב זכויות החכירה במגרשים בפרויקט והמשולם ישירות למנהל מקרקעי ישראל (להלן: "ממ"י"). ברכישת כל יחידת דיור בפרויקט, מחויב הרוכש, בין היתר, לשלם דמי חכירה מהוונים לממ"י. בחוזה מוגדר כי שכר טרחתה של המשיבה ייגזר מהתשלום הכולל אשר משלם כל רוכש, לרבות עבור רכישת המקרקעין, דהיינו לרבות עבור התשלום המועבר ישירות לממ"י. לטענת המבקשת, קביעה זו התבססה על הערכה בלבד של התשלום שידרוש ממ"י עבור המגרש ("הסכום המשוער"). לשיטתה, אם בפועל דרש ממ"י סכום העולה על הסכום המשוער, אין לכלול את ההפרש בין הסכום המשוער לסכום דרישת ממ"י בפועל בתחשיב הדלתא לעניין התוספת. המשיבה מאידך, טוענת שפרשנות המבקשת סותרת את המוסכם בחוזה וכי אין כל מקום לפצל את התשלומים לממ"י לעניין חישוב התוספת.

יצוין כי בכתב התביעה בתביעה הראשונה טוענת המשיבה כי המבקשת חייבת לה בנוסף לסכומים האמורים, גם סך של 56,000$ בגין רכיב הבונוס, ומנמקת זאת במצג שניתן לה על אודות מחויבות לתשלום הבונוס בסכום זה אם ימכרו 56 יחידות דיור בפרויקט עד 31.12.06 (סע' 71 בכתב התביעה), אולם המשיבה מבהירה שאיננה עותרת לתשלום זה במסגרת התביעה הראשונה.

8.                  לעת הגשת התביעה הראשונה, חישבה המשיבה ומצאה כי בגין אי תשלום מלוא עמלת הבסיס חייבת לה המבקשת סך של 183,453 ש"ח ואילו בגין אי תשלום מלוא התוספת חייבת לה המבקשת סך של 983,232 ש"ח. במסגרת התביעה הראשונה עותרת המשיבה לחיוב המבקשת בתשלום שני סכומים אלו, בסך כולל של 1,166,685 ש"ח.

9.                  עוד מתבררת התביעה הראשונה, וביום 5.4.12 הגישה המשיבה לבית משפט זה תביעה כספית נוספת נגד המבקשת ובמסגרתה עתירה לחיוב המבקשת בתשלום סך נוסף של 1,430,667 ש"ח (תיק זה מספר 12007-04-12; להלן: "התביעה השנייה"). אין צורך להכביר מילים על אודות התביעה השנייה, שכן מדובר בדיוק באותה מסכת של עובדות וטענות אשר כבר העלתה המשיבה בתביעה הראשונה וכתב התביעה בתביעה השנייה כמעט זהה לחלוטין לכתב התביעה בתביעה הראשונה.

10.              המשיבה מסבירה בתביעה השנייה, כי בעת שהגישה את התביעה הראשונה לא היו ברשותה הנתונים המלאים של רכיב התשלומים שדרש ממ"י עבור רכיב הקרקע בכל עסקה בפרויקט ובהעדר נתונים אלו גם לא יכולה הייתה לתבוע את מלוא התשלום המגיע לה ברכיבי עמלת הבסיס והתוספת, וודאי שלא יכולה הייתה לעשות כן בסדר דין מקוצר. כעת, טוענת המשיבה, לאחר שנתבררו לה הסכומים הנכונים ששילמו רוכשי יחידות הדיור בפרויקט, היא עותרת לתשלום יתרת הסכומים המגיעים לה בגין התוספת ומעבר לסכומים שכבר נתבעו בתביעה הראשונה. המשיבה אף מבהירה, ברחל בתך הקטנה, כי טבלת תחשיב שכר טרחתה בהתייחס לכל יחידת דיור שנמכרה בפרויקט (נספח 12 בתביעה השנייה) "מהווה למעשה עדכון" של אותה טבלה שצורפה לתביעה הראשונה (נספח 11 בתביעה הראשונה). לעדכון זה של שכר הטרחה, ביחס לעמלת הבסיס והתוספת, מוסיפה המשיבה תביעה לתשלום הבונוס בסך השווה ל- 56,000$ (209,720 ש"ח).

11.              התביעה השנייה הוגשה ביום 5.4.12 ונוכח בקשה זו לסילוקה על הסף, טרם הוגשת כתב הגנה.

הבקשה ותמצית טענות הצדדים